1 : חושך ביער...
 |
| בוקר טיפוסי בחציית אירופה, לינה ביערות .-שוויץ. |
השעה הייתה 22:30 והיער בו תכננתי את לינתי היה חשוך ושקט, מאד חשוך...
הייתי במרחק של 30 ק"מ מהעיר פריבורג.
חשבתי שאירדם תוך שניות בתוך שק השינה והאוהל המפנקים, אבל לחיות היער השווצריות היו תכניות אחרות והן רצו לדעת מי הזר שהחליט להתנחל לו ביער.
כשהחשיך וכבר הייתי עמוק בשלבי שינה מתקדמים, משהו העיר אותי וזה לא היה בחלום או סוג של רעש שאני רגיל אליו, אלו היו בע"ח.
כל אחד בתורו הגיע לדפנות האוהל. מיששו, הסניפו, חיפשו, חפרו או כל פעולה אחרת. הם חיפשו אוכל. סוג של פסטה או ירק שנשארו מארוחת הערב המפנקת שלי.
בעלי החיים היו ככל הנראה: חולדות, ארנבים, עכברים מאוחר יותר בלילה כנראה אלו היו גם כמה חתולים, שועלים ואולי אפילו זאבים שבמקרה הזה יש לי המון מזל שלא החליטו לבדוק מה יש בתוך האוהל.
משום מה הם גם התעניינו באופניים ששכבו ליד האוהל בחוץ, וכל שעה בע"ח אחר הזיז את האופניים התקרב לאוהל ושוב העיר אותי.. ככה הריטואל חזר על עצמו לילה שלם.
בכדי להבריח אותם הדלקתי את מכשיר הנייד, הגברתי את המוזיקה ועם הפנס ראש שהיה לידי ניסיתי לסנוורם. חצי לילה זה עבד די טוב, אולם בחצי השני הם די קלטו את הקטע וזה לא כ"כ הפריע להם.
כמובן בבוקר כשהתעוררתי לא היה זכר לאותה התקהלות המונים אבל ללא ספק הרגשתי את זה. הייתי גמור מעייפות ויום רכיבה ארוך עמד לפני...
בהמשך השבוע החלטתי לדווש לכיוון מערב שוויץ לאזור יחסית מבודד שנקרא עמק הג'ורה. אזור הררי למדי, שמספר מקומיים המליצו להגיע לשם.
אזור זה הוא הגבול בין צרפת לשוויץ וכמובן שההשפעה הצרפתית ניכרת.
 |
| חציית רכס האלפים מאיטליה לשוויץ . |
 |
| המזרקה המפורסמת ב-ז'נבה |
2: המדרגות הנעות...
לאחר מס שבועות בשוויץ, החלטתי לבקר כמה מהמקומיים שטיילתי איתם בעבר בהודו ובנפאל. הן גרות בברן ומפאת קוצר הזמן החלטתי לתפוס את הרכבת הקרובה ביותר שיש.
התחנה הייתה בעיר ג'נבה הידועה.
לאחר שבוע של רכיבה רטובה, ערפילית, חורפית ומאתגרת בכבישי המדינה הקסומה הזו. הייתי זקוק למנוחה, מיטה חמה ואוכל נורמלי...
אז כשהגעתי לעיר רכוב על אופניי הכבדים, מחשבותיי היו כבר הרחק במרק החם ובמיטה הרכה והנינוחה שחיכתה לי בברן. אבל לפני כן היה צורך בטיפוס קצר של מדרגות הנעות עם אופניי, פעולה שביצעתי מספר רב של פעמים בטיול זה, רק שהפעם זה נגמר אחרת...
בהיתי מסביב, והייתי מרוכז בהרבה דברים פרט לאופניים ולמדרגות, לאחר שהתחלתי לנוע למעלה נתקעו האופניים בין המדרגה שעולה לרגלי.
החל להיווצר לחץ חזק של האופניים ששוקלים 45 ק"ג על רגל שמאל. הכאב היה חד, וכמעט ונשברה לי הרגל במקום. בלית ברירה הרמתי את האופניים באוויר, התוצאה הייתה יותר משעשעת מעצובה. אני, האופניים, התיקים והתכולה שלהם עפים באוויר.
בקבוקי מים, אוכל לשבוע ( פסטות, אורז, פירות, ירקות וכו') תיקים וציוד נלווה של המסע.
הכל, זרוק ומפוזר על רחבת תחנת הרכבת וכמובן שגם אני בפוזה מאד לא נעימה שרוע ליד "האירוע".
למזלי, הסיפור הסתיים ללא נפגעים וללא נזק.
כמובן שהמקומיים לא לקחו את זה יותר מדי בצחוק,( שוויצרים כמובן) . מס' עוברי אורח באו ושאלו אם אני צריך עזרה ועזרו לי לאסוף את תכולתי.
עליתי שוב את המדרגות, וכעבור שעה לערך כבר הגעתי לברן, הבירה השווצרית.
 |
| מנוחה באגם ליימן ( ג'נבה) |
בברן נחתי כשבוע ימים , לפני שהתחלתי את דרכי דרומה לכיוון רכס האלפים הצרפתיים. שם פגשתי מקומיים מדהימים, מעברי הרים והרים יוצאי דופן ונופים ששום מצלמה לא תצליח להעביר את אותה תחושה מיוחדת...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה