 |
| Barnina pass,Suiss 2230m |
שווייץ והקלישאות...
נכנסתי למדינה המיוחדת הזו לאחר מספר חודשים בדרום אירופה, וכמובן שהיא לא אכזבה.
מדינה שנלקחה היישר מהאגדות. אין ספק שכל הקלישאות על מדינה זו נכונות. נקייה ברמות לא הגיוניות, מסודרת ויפה עד כאב.
רכס האלפים שמתנשא בדרום המדינה הוא כמובן "ההיי לייט" של התיירים וכמובן לרכיבתי בשווייץ.
שווייץ ב-80% משטחה מכוסה בהרים מחודדים וגבוהים ביותר ביותר עם עמקים עמוקים שמילאו אותם קרחוני ענק לפני מאות אלפי שנים. מערכות הכבישים, המנהרות וכמובן הרכבות הן מהמתקדמות בעולם שמרשתות כל עמק, נידח ככל שיהיה הרכבת תמיד תהה שם.
כמו בשאר מדינות בהם ביקרתי סיפרתי לחברי בארץ ולפורומים בהם אני רשום על מהלך נדודי וכך גם עשיתי בשווייץ.
התוצאה הייתה פשוט לא תאמן, שוב. קיבלתי עשרות תגובות לאירוח והזמנות אצל המקומיים. מספר התשובות היה כה גדול שהיו פעמים לא ידעתי לאן לפנות. באחד מהמקרים הגעתי לזוג שווצרי שהסכימו שהשהה אצלם לילה אחד. יצא שנשארתי כמעט שבוע. מפאת מזג האוויר ועקשנותם על הישארותי אצלם בדירתם הצנועה.
זו לא הייתי מטרתי, לכן בלב כבד נפרדנו וקבענו שאנחנו חייבים להיפגש אי שם בעתיד, לאחר שהודיתי להם המשכתי במסע.
בסיכומו של דבר דיוושתי לאורך המדינה הזו כ 1000 ק"מ. עליות וירידות. כל יום 2 טיפוסים לפסגות בגובה של החרמון הישראלי. והרעב לעוד נוף אלפיני רק הלך וגבר...
והמארחים, הם עשו זאת מכל הלב ופתחו פתח לידידות שנשארה עד היום.
עשרות פעמים ניגשו אלי אנשים שונים בבתי קפה, ברחוב, בתחנות רכבת ושאלו מהיכן אני, ולאן פני מועדות? וכששמעו שאני מישראל הזמינו אותי אליהם לביתם, נתנו לי חדר ושיתפו אותי בשגרת חייהם.
כל אותו זמן הטרידה אותי המחשבה, איך בארץ הגענו למצב שבו אנו מושפעים בצורה כה קיצונית מהתקשורת, פוליטיקאים ומשאר אינטרסנטים.
חצי שנה דיוושתי באירופה, עם דגל ישראל קטן מאחור. ובכל פעם שפגשתי מקומיים זכיתי לקבלת פנים חמה ואדיבה ביותר. לעולם לא הפנו אלי את עורפם או נתנו לי את התחושה שאיני רצוי בצורה זו או אחרת.
לאחר שעזבתי את העמק הראשי בדרום שווייץ(ואליס), רכבתי צפונה על הכביש שמוביל לבירה, ברן. חשתי התרגשות קטנה מאחר שהייתי בדרכי לפגוש כמה חברים מהעבר שהשפיעו עלי לצאת למסע כה מיוחד...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה