יום שני, 30 ביולי 2012

יוון פרק 1- הכנות ואימונים למסע חוצה אירופה.

1.5.10-אימונים
ההכנות לא היו קלות.עברתי כמה שבועות של אימונים לא פשוטים,אישיים סזיפיים וארוכים.האימונים כללו רכיבות של 80-100 ק"מ ברצף של  כמה ימים וכל זאת עם אופניים ששוקלים 40 ק"ג כמעט כמו המשקל המתכונן(45 ק"ג) שיהיה עוד חודש.
מטרת האימונים חוץ מלהיכנס לכושר היתה לבדוק את תקינות הציוד וכיצד אני מתמודד עם קשיים שמתגלים תוך כדי רכיבות ארוכות בארץ זרה.
על כן,מספר פעמים האימון הסתיים בלינה בפארק הירקון בשק השינה בתוך האוהל. ולמחרת בבוקר כבר לעלות על האופניים ולחזור דרומה ,מרחק של 80 ק"מ.
אחת מן הרכיבות זכורה לי היטב-
רכיבה ברוח מדברית,כזו שיש רק כמה לפני פסח ,יום סיוטי לרכיבה עם רוחות חזקות וראות אפס בגלל האובך הכבד.
כמעט והתקשרתי לאחי שיבוא ויאסוף אותי מצומת בית קמה,כשבחור חביב  במאזדה כסופה ונקייה ומאד קרירה ,כפי שהרגשתי שהוא פתח את חלונו,וכמעט קפצתי לרכבו מרוב התמכרות רגעית לאוויר הצונן שעטף אותי.
"תגיד אתה נורמלי? גם אני רוכב אופניים ולפעמים יש ימים שעדיף להישאר בבית.מה נסגר אתך?רוצה מים?רוצה טרמפ?"שאל אותי הבחור החביב בטון פיקודי משהו
באותו רגע הבנתי שכנראה אני נמצא  בעיצומו של אימון קשה וקיצוני,אבל נתן לי כוחות לעוד שעה בכדי להגיע בשלום לביתי.
Jura vally,suiss

20.5.10-אורזים:
התכנון היה לצאת עם 4 תיקי סבל שמורכבים על צידי האופניים שמחוברים לסבל יעודי. כלל ברזל בטיולים מסוג זה הוא : לעולם לא לצאת עם התיקים מלאים לגמרי. אחרת יהיו מספר בעיות וקטעים מעצבנים של זריקת ציוד תוך כדי הטיול. 
התיקים האחוריים הכילו אוהל, שק שינה, בגדי רכיבה, סט של בגדים להחלפה ובגדים חמים (2 זוגות גרביים, 2 זוגות תחתונים זהו! למה כ"כ קצת? פשוט אין מקום.וזה היופי שבדבר לדעתי. לכל דבר מתרגלים ולפעמים ככל שיש לך מעט ככה אתה מרוויח בגדול). התיקים הקדמיים והקטנים הכילו את כלי המטבח, אוכל וכל מיני כלי עבודה לאופניים ולשוטף. מרכז הכובד נמצא מאחור בכדי לא להקשות על הרכיבה לכן רוב הפריטים הכבדים  היו מאחור.

האופניים היו מדגם-  TREK 4500 מאד פשוטים ובסיסיים, הם אומנם משומשים אבל מערכות הבלמים, גלגלי שיניים, והצמיגים היו חדשים.
הייתי צריך להתאים את אופניי ואת עצמי לסוג כזה של טיול שלעולם לא התנסיתי בו לכן היה צורך בירידה לפרטים הכי קטנים שיש. להתכונן להכין אוכל בתנאי שטח עם כמות מוגבלת של מים, להקים אוהל לא תמיד במקומות מסודרים וסימפטיים ולבביים. (אתרי בנייה,יערות גדולים,חופים,נהרות,תחנות רכבות נטושות וכו').
וכמובן שמירה על היגיינה בסיסית אחרת הייתי חוזר לארץ לאחר שבוע עם קילקול קיבה. מסע מסוג זה מבוסס על לינה בשטח, וכמעט ללא ביקורים במלונות או גסט-האוסים. לכן החלטתי "לפנק" את עצמי במספר קילוגרמים נוספים של מזון "איכותי"-
אורז מלא, פסטה וקינואה. כמובן סט של תבלינים שיתנו קצת טעם ושמן זית לתת קצת תחושה של בית.
למסע מסוג זה כמו שידיד שלי אמר "צריך לבוא בגישה שונה לגמרי עם בטחון עצמי גבוה, וכמויות אינסופיות של אנרגיות חיוביות"

21.5.10-טיסה.יוון
זהו, ההכנות הסתיימו ונותרו כמה שעות לטיסה, לא הצלחתי להירדם, הלכתי לשירותים כל שעה, בדקתי את השעון כל חצי שעה, ווידאתי כל רבע שעה שהציוד שלי מוכן, בקיצור לחץ...
ההתרגשות אכן הייתה בשיאה וגם הפרידה מהורים לא הייתה פשוטה.
 אתונה-  המקום הראשון במסעי היה אתונה. שם התארחתי אצל סטודנטית גבוהה מאד, מתוקה מאד ונחמדה ברמות שלא הכרתי.
אקרופוליס,אתונה יוון
לאחר 2 דקות בדירתה הצנועה בלב אתונה, היא פונה אלי:" אני תכף יוצאת לעבודה, כאן המקלחת, פה האוכל, נתראה אח"כ". מצאתי את עצמי בלב אתונה בדירתה של סטודנטית צעירה שנתנה לי את מפתחות ביתה לשעות הקרובות, הייתי בהלם ודי לא הבנתי מה קורה?ולמה? מאחר והייתי תשוש מהטיסה, אז נתתי  למחשבותיי ושאלותיי להתרוצץ בראשי שכבר מזמן היה על הכרית.
לאחר יומיים באתרי התיירות של אתונה המשכתי לדרכי לכיוון מזרח יוון. שם אני אמור לעלות על מעבורת שתיקח אותי לאיטליה. מרחק של 500 ק"מ. שבוע רכיבה.
אתונה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה